זהו, אנו נמצאים עמוק בתוך התקופה הנקראת "אחרי החגים". אזלו החגים, גם אסרו חג כבר לא נמצא במלאי, והגשר היחידי שאנו פוגשים הוא גשר ההלכה במקרה הטוב…
במקום רצף החגים והחופשים שנחת עלינו לטובה והתפוגג, נכנסה לחלל הריק שנוצר השגרה.
"שגרה", מילה די קשה, עם קונוטציות לא נעימות לרובנו, מתחרזת כל כך בטבעיות עם המילה "רע".
במילון: שגרה היא: פעולה, התנהגות, התרחשות וכדומה החוזרות על עצמן בדרך ובזמן קבועים.
אבל האם אכן שגרה היא המצאה כל כך לא נעימה?
האם אנו עושים צדק עם המילה "שגרה" כשאנו מקשרים אותה בטבעיות עם קונוטציות של אפרוריות, עומס יומיומי ושעמום?
אם נסיר את הקונוטציות הללו, ונסתכל עמוק פנימה נגלה רגעים רבים של כמיהה למסגרת מובנית, לצמצום אי וודאות ולסדר בכאוס.
שגרה יכולה להוות רשת ביטחון נעימה ומרגיעה, בעת שאנו מקפצים גבוה על הטרמפולינה של החיים.
בין קפיצה לסלטה נעים להיזכר בכך שרשת השגרה:
-
ממתינה לנו בעקביות אי שם למטה.
-
שומרת עלינו בנחיתה מהקפיצה לגובה החלומות.
-
מסייעת באיזון הגוף בעת הלהטוט.
-
מכוונת את כיוון הקפיצות.
-
מעניקה לנו תנופה לקראת הקפיצה הבאה המשופרת.
בעולם הניהול חשיבותה של השגרה עוד מתעצמת!
שגרות ניהול הן סט כלים הנתונים בידי המנהל, אותן הוא נדרש להפעיל בעקביות והתמדה בבואו לנהל את צוות עובדיו.
שגרות הניהול כוללות מפגשי עבודה מנהל עובד, מפגשי חניכה ומשוב, מפגשי צוות, תדריכים והדרכות למיניהם.
לכל שגרות הניהול מכנה משותף ברור: כדי שתהיינה אפקטיביות הן חייבות להתרחש בעקביות, בהתמדה, ובצורה מובנית ומוסכמת עד כמה שניתן מראש.
פעמים רבות נתפשות שגרות הניהול כעוד משימה בים המשימות המוטלות על כתפיו של המנהל, ובכך הופכת לנטל שמאבד מערכו, והעיסוק הופך את ביצוע השגרות למטרה עצמה ולא לכלי.
אבל, וכאן האבל הגדול, שגרות הניהול הן המתנה הניהולית של כל מנהל!
השגרה שבשגרות הניהול היא המפתח ליצירת מערכת יחסי מנהל עובד אופטימאליים בהם ישנה למידה הדדית מכל מפגש, התפתחות משותפת, גדילה וצמיחה על ציר הזמן.
שגרות הניהול מגדירות את סוגי המפגשים, התדירות הנדרשת והתוצרים הנדרשים בכל שגרה.
מעיני העובד: שגרות ניהול מובנות מצמצמות את אי הוודאות הטבעית בה נתון העובד, מסייעות בתיאום ציפיותיו על המשך הדרך, ומגדירות את חלונות הזמן הקבועים בהם ייפגש עם המנהל שלו שלא בשיחת מסדרון, מייל או טלפון.
מעיני המנהל: שגרות הניהול הן המסגרת המבנה את זמן האיכות של המנהל עם עובדיו, והן למעשה רשת הביטחון של המנהל המגדירה את הסדר הניהולי הנדרש בתוך השוטף הידוע לשמצה…
אז נכון, אנחנו כבר בתוך השגרה, אבל מי אמר שזה כל כך רע?
אני מזמינה אתכם להתחבר ל"שגרה" מהצד הטוב שלה, ואולי גם להציע חלופות למושג "שגרה" כך שיביעו בצורה טובה יותר את התועלות שבה (אתגר לא פשוט).
מי יודע אולי בין הצעותיכם יימצא המונח החדש שיאושר ע"י האקדמיה ללשון ולא רק יעשיר את השפה העברית, אלא גם יקל על כולנו את החזרה מתקופת החגים בשנה הבאה 🙂