יתכן ואתם מכירים את סיפור הצפרדעים, ובכל זאת תזכורת: קבוצה של צפרדעים שיחקה להנאתה בין עצי היער. לפתע נפלו שני צפרדעים לתוך בור עמוק. התגודדו כל הצפרדעים על פתח הבור כדי לראות כיצד ניתן לעזור לחבריהם שנפלו פנימה. כשראו כמה עמוק הבור וכמה תלולים קירותיו, אמרו לשני הצפרדעים שנפלו: "חבר'ה, אין סיכוי שתצאו מכאן בחיים, אתם נחשבים כבר למתים.. חבל לכם בכלל להתאמץ!"
good persuasive essay original topics
לצפרדעים שנפלו לא היה שום חשק לוותר על חייהם בכזאת קלות, והם החלו לנתר באוויר גבוה ככל שיכלו כדי לנסות ולהיחלץ משם. מפתח הבור המשיכו להגיע אליהם קריאות המרפות את ידיהם (ורגליהם): "תפסיקו לנסות בכלל. זה כל כך עמוק, בחיים לא תצאו מכאן!!!" לאחר מספר ניסיונות נפל – כשל כוחו של אחד הצפרדעים, הוא צנח על הקרקעית ומת. הצפרדע השני לא התייאש והמשיך שוב ושוב, בכל כוחו, לנסות ולקפוץ החוצה. בסופו של דבר, ניתור גבוה אחד הנחית אותו על הקרקע, מחוץ לבור. חבריו הצפרדעים שפשפו עיניהם בתדהמה: "איך עשית את זה? מה, לא שמעת את הקריאות שלנו? אמרנו לך שאין סיכוי כי זה נורא עמוק!". בשפת הסימנים הסביר להם הצפרדע הזה כי הוא חירש… הוא לא שמע מה אומרים לו, ובטעות פירש את קריאותיהם הנרגשות כמילות עידוד.
מה מוסר ההשכל?
ראשית – "החיים והמוות ביד הלשון", כלומר, השפעתה של מילת עידוד למישהו שזקוק לה, יכולה להוות את ההבדל בין חיים ומוות.
שנית – מילים יכולות להיות הרסניות למי שנמצא "למטה"…
כלומר, למילים יש השפעה אדירה, לכן עלינו ללמוד להשתמש בהן בחוכמה.
ואיך זה קשור אלינו?
אחד הקשיים של מנהלים בארגונים הנה היכולת לגרום לדברים לקרות באמצעות אנשים אחרים, בין אם מדובר על מנהלים ישירים ועל אחת כמה וכמה, כאשר מדובר על מנהלים עקיפים כמנהלי מוקדים/מחלקות וכו'.
אנו נדרשים לעבוד עם אנשים, לתקשר איתם ולהניע אותם לפעולה, הן לשם שמירה ואף שיפור שביעות רצונם, והן על מנת לעמוד ביעדים ולהשיג את מטרות הארגון (כמובן שהאחד מוביל גם לשני).
עבודה עם אנשים והנעתם היא מיומנות הכרחית, שבלעדיה יתקשה המנהל לבצע את תפקידו בהצלחה.
סיבה מרכזית להצלחתו של מנהל (או כישלונו) הנה היכולת שלו לתקשר עם עובדיו ולהניע אותם להשגת היעדים והמטרות בצורה ברורה, ממוקדת ואיכותית, ולהצליח לייצר בקרב העובדים תחושה של מחויבות לו ולארגון.
יחד עם זאת, למנהל תפקיד משמעותי נוסף, מלבד השגת היעדים והמטרות, הוא משמש אוזן קשבת לעובדיו, מספק הכוונה וייעוץ, ולמילים בהן ישתמש חשיבות מכרעת ביכולת של עובדיו להתגבר על קשיים ולשפר את שביעות רצונם.
המשפט המוכר "זה לא מה שאתה אומר אלא איך שאתה אומר" יכול בהחלט להעביר את המסר. כלומר, די ברור שיש חשיבות גם למה שמנהל יאמר, אך החשיבות המכרעת הנה על האופן והדרך שבה יאמרו הדברים.
אז כיצד יכול מנהל להשפיע על שביעות רצון אנשיו ועל יצירת צוות מוביל באמצעות מילים?
לרוב המנהלים יש קבוצת עובדים הכפופים להם והם אחראים לפעילותם של עובדים אלה.
מטרת הארגון הנה שהקבוצה תתפקד ברמת היעילות הגבוהה ביותר שניתן להשיג, ולשם כך על המנהל לוודא כי קיימים מספר מרכיבים משמעותיים:
o רוח הצוות – זהו מרכיב המעורר נאמנות, גאווה ותחושת שייכות.
o תלות הדדית – "אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד".
o תפיסת הקבוצה / צוות במרכז – הנכונות של הפרט להתעלם מנוחות / תועלת אישית לטובת הקבוצה.
למנהל משמעות אדירה ביצירת התפיסות הללו בקרב חברי הקבוצה באמצעות שימוש במילות פרגון, בדרבון חברי הקבוצה ובמתן מחמאות לחברי הקבוצה בגין הצלחות:
o על המנהל להדגיש את תרומתם של העובדים למטרה הקבוצתית – "הודות לעבודה היפה שעשתה מיה, הההנהלה אישרה את כל הפרויקט".
o פיתוח מודעות בקרב העובדים לתלות שלהם בקבוצה – כפי שניתן לראות באירועי ספורט כאשר הקפטן מציין כי "השגנו את האליפות בזכות כל הקבוצה …", יש לעודד סוג זה של חשיבה.
o מחמאות לצוות – כאשר אתה מביע הכרה במאמץ של הצוות כולו, אתה מזכיר לעובדיך שהם חברים בקבוצה. "מעולם לא השגנו ביצועים טובים כל כך. ההצלחה הזאת היא תוצאה של עבודה משותפת של כולנו…"
לסיכום, עלינו לזכור את הסיפור שסופר בהתחלה, ולהבין כמנהלים בארגון, וכאנשים בכלל, כמה השפעה יש לדברים שאנו אומרים, וכי לפני כל משפט, עלינו לחשוב טוב כיוון ש"החיים והמוות ביד הלשון", או במקרה שלנו, התחושות של העובדים ויכולת הארגון להשיג את מטרותיו!