לפעמים כדי שנס יתרחש צריך לעלות על הנתיב הנכון ולחתור אליו מתוך כוונה אמיתית. עינת דהאן, מנהלת שירות בנתיבי ישראל, חזתה השנה בנס ארגוני שהפתיע אותה.
בשביל לכתוב על נס, צריך קודם כל לברר מהו נס – מבחינתי נס הוא אירוע משמעותי חיובי שלא דמיינתי שיקרה. שינוי לטובה, או תהליך של שינוי ועשייה ממקום לא טריוויאלי.
השנה שמחתי לחזות בנס ארגוני במהלכו האנשים המרכיבים את המוקד עברו תהליך משמעותי של צמיחה מקצועית וניהולית, והצליחו, למרות דרישות העבודה היום יומיות והשגרה הדחופה, לקחת את המוקד לשלב הבא מבחינת מערך הניהול.
אנשים יוצרים ניסים
מזה כחצי שנה שתי קבוצות מנהלים, קבוצת אחמ"שים וקבוצת נציגים בתהליך הכשרה לאחמ"שים, עוברים ליווי מקצועי והדרכה של מומחי סנסקום. התהליך המרתק והשינוי המהותי שבא בעקבותיו הם מבחינתי בגדר נס.
התהליך שעברו קבוצת האחמ"שים, נבע מההבנה שאין זה מספיק להגדיר תפקיד כניהולי, אלא חשוב מאד לתת את הכלים הנכונים ולסייע בהטמעתם תוך הקפדה על עבודה על פי החלטות שהתקבלו במשותף. התוצאות כמובן אינן מיידיות. זהו תהליך ארוך (ולפעמים סיזיפי) של בדיקה עצמית, ניתוח, פירוק והרכבה מחדש של הנחות, עמדות, "קיבעונות" ותהליכים.
הנס התבטא בשינוי העמוק שהקבוצה עברה. אם היום אני משווה את קבוצת האחמ"שים לאותה הקבוצה לפני כשנה, אי אפשר לפספס את קפיצת המדרגה המשמעותית – מקבוצה עם כלים ניהולים מינימאליים וללא אג'נדה ניהולית קבועה, לקבוצה המקפידה על שימוש בכלים עליהם החלטנו, קבלת אחריות על תהליכים במוקד ומעורבות ניהולית משמעותית עמוקה יותר, כולל בתהליך ההכשרה של מנהלים חדשים.
הקבוצה השנייה, קבוצת הנציגים, התחילה לאחרונה תהליך של הכשרה וכניסה לעולם הניהול. כאן הנס מתבטא ביכולתו של הארגון לאתר קבוצה משמעותית, הן מבחינת יכולות וכישורים אישיים והן מבחינת המוטיבציה להשפיע, שתהווה את דור ההמשך של מנהלי הביניים. היה נפלא לראות כיצד מתגבשת קבוצה של אנשים אכפתיים ומעורבים בעלי צמא לידע ורצון להשתלב בצוות הניהולי.
מבחינתי, כמנהלת השירות, זכינו פה לנס כפול הנובע מהרצון הכולל להשפיע ולהיות חלק מהשינוי החיובי. בהזדמנות זו אני רוצה לציין את ההתגייסות והעשייה של כל האחמ"שים והנציגים, וכמובן להודות למומחי סנסקום, שהידע המקצועי, ויכולות הליווי וההדרכה שלהם היוו חלק בלתי נפרד מהנס שלנו.