עושים פסח בהוצאות/ רונן גלעד

עם כניסתם של שירותי ענן לארגונים, הדינאמיות שמאפיינת את תקציב ה IT ומגוון הוצאות שוטפות, חל גידול בסעיפי התקציב השוטף (OPEX). מגמה זו רק תלך ותתגבר, מה שמוליד צורך משמעותי בניהול תקציב ובקרת הוצאות בכדי לחסוך ולהתייעל.  בנוסף, ניידות של עובדים להם נדרשים אמצעים וחיבור לרשת הארגון, יחד עם דרישות משתנות של תשתית ופלטפורמות מחשוביות מעצימים מורכבות זו. אמצעים ושירותים כמו טלפונים ניידים, טאבלטים, מחשבים, שרתים, טלפונים נייחים, קווי נתונים, ISP, טלוויזיה רב ערוצית, תקשורת בינלאומית, רישיונות 365, מדפסות, שירותי מחשוב ענן (אמזון, מיקרוסופט, גוגל), דורשים ניהול וזו רשימה חלקית בלבד.

אז איך עושים זאת נכון? איך אפשר להגיע לחיסכון והתייעלות של 40% ואף יותר?

  • מנהלים מעקב ובקרה אחר ההוצאות והאמצעים:
  • ברמה התפעולית מול עובדי הארגון – תנו את השירות הטוב ביותר ברמה הפנים ארגונית, בתהליכים ובממשקים השונים במהלך העבודה, בקליטה חלקה ומכבדת, טיפול בתקלות, רישוי מותאם ושוטף בהתאם לצרכים המשתנים ועוד.
  • ניהול הוצאה משמעותית מכלל ההוצאות התפעוליות בארגון – שליטה וניהול של תקציב IT מורכב ומשמעותי בהוצאות התפעול של הארגון, על מנת לוודא עמידה בתקציב, התייעלות וחיסכון בעלויות, שיפור הסכמים מול ספקים שונים ומעקב שוטף אחר ההוצאות.
    גם בתחומים מסורתיים כדוגמת שוק הסלולר, שנדמה היה שהתמורות שחלו בו בעקבות שינוי המודל המסחרי הביאו לפשטות בניהול, קיימת כיום מורכבות מאתגרת הכוללת ניהול הוצאות רכישת מכשירים ותחזוקתם, ניהול מכשירים פרטיים של העובדים  (BYOD-Bring Youy Own Device), טיוב חבילות רומינג ועוד. רישיונות ושירותים המחוייבים לפי חבילות ומסלולים הניתנים לשינוי שוטף כמו מיקרוסופט 365 ו AWS של אמזון דורשים ניהול שוטף ועדכני כדי לוודא תשלומים נכונים ולא לשלם על שירותים עודפים ולאתר חיובים שגויים.

לאחר שהבנו את החשיבות שבניהול ובקרה אחר הוצאות ה IT, קיימות שלוש פעולות שעלינו לבצע במטרה להוביל לחיסכון והתייעלות: למפות, לאתר וליישם:

לאחר שמימשנו את החיסכון, חשוב להמשיך ולבקר את ההוצאות והתקציב על מנת לשמר את ההישגים ולהמשיך ולפעול למימוש תקציב מיטבי ויעיל

  • איך ניתן לשמר את ניהול ובקרת ההוצאות? Meet Billgate

מערכת Billgate הינה מערכת לניהול הוצאות IT מבית סנסקום אשר מבוססת על שילוב בין תובנות מתוך ניסיון רב שנים של פעילות TEM וצרכי הלקוחות. מערכת זו עונה על הטווח שבין ניהול הוצאות תקשורת לניהול כלל הוצאות IT ומנהלת בתוך בסיס נתונים אחד את כל מחזור החיים של ה IT בארגון: הזמנות, מצאי אמצעים, קווי תקשורת, מכשירים, מדפסות, רישיונות אל מול החשבונות של כלל הספקים, חוזים והסכמים. כל אלה מקושרים למבנה הארגוני, המשתמשים ונתוני כוח האדם של הארגון.

  • למה לנהל את כל המידע תחת בסיס נתונים אחד?

כדי לקבל בכל רגע נתונים חשובים בחתכים שונים, הנדרשים לקבלת החלטות החוסכות כסף רב לארגון:

  • מעקב אחר המצאי והרישוי והמנעות מרכישות מיותרות
  • מיפוי, שליטה ובקרת נכסי ה IT וההוצאות, ברמה הארגונית וברמת העובד
  • מעקב אחר הסכמים ומועד חידוש
  • Audit – פלטפורמה לבקרת עלויות, בדיקת נכונות, חיובים ואיתור שגויים
  • Cost Reduction – נתונים עדכניים ומדוייקים לתהליכי התייעלות וחיסכון מול ספקי תקשורת (מו"מ, הצעות מחיר, ייעול חבילות ומסלולים ועוד).
  • כל ארגון והדרך המתאימה לו
    למגוון היתרונות של המערכת מצטרפת העובדה שהשימוש בה מותאם לצרכי הארגון ולדרישותיו, כאשר קיימות שתי צורות לפיהן ניתן לעבוד עם מערכת Billgate: המודל הראשון, לפיו עובדים רוב הלקוחות שלנו בסנסקום, הוא מודל שירות הכולל גישה למערכת, שירותי ITEM לניהול ובקרת עלויות וגישה למערכת Billgate. במודל זה, בסיסי הנתונים מותקנים בשרתי סנסקום והארגון אינו צריך להשקיע חומרה ותוכנה. הגישה לנתונים מבוצעת באמצעות WEB, בהתאם להרשאות המשתמש במערכת. המודל שני מותאם לארגונים שעונים על קריטריונים כגון: היקף גדול, פריסה ארצית ו/או עולמית וכן בארגונים שמגדירים כתנאי את התקנת המערכת בשרתי הארגון (למשל מסיבות אבטחת מידע וכדומה). במצב זה אנו פועלים באמצעות מודל אחר המאפשר התקנה של המערכת בארגון, כאשר הפעילות מבוצעת בתוך רשת הארגון על פי כללי אבטחת המידע הארגוניים.
  • וזה לא הכל
    קיימים יתרונות נוספים בשימוש במערכת ויכולותיה, הן במגרש ה IT והן בממשקים אחרים בארגון. לדוגמא:
  • במגרש של ה IT – נתונים לחיוב שווי מס סלולר למערכות השכר, ממשק לספר טלפונים ארגוני, פורטל למידע לעובד על הוצאות התקשורת שלו, ניהול End-Of-Support and End-Of-Life של אמצעים ועוד.
  • ממשקים נוספים בארגון – יכולות המערכת ומבנה DB גמיש, עם כלי פיתוח מהירים, המאפשרים לתת מענה לתחומים נוספים בארגון. לדוגמא, מערכת לניהול רכב והוצאות ליסינג, דלק, כביש 6, חניות ועוד. אפליקציה לניהול הוצאות רכב עיסקיות ופרטיות של העובדים והפרדת החיוב עסקי/פרטי למערכות שכר. בדיקת מרכיבי שכר למול הגדרות עובד – דרגה ודרוג, זכאויות שונות וכדומה.
    יכולות מערכת Billgate הן רבות ומכילות מגוון אפשרויות ליישום הצרכים והדרישות של הלקוח.מעוניינים לשמוע עוד? אני מזמין אתכם לקבל מידע נוסף על מגוון השירותים הקיימים והנלווים לשימוש במערכת Billgate וכן על שירותי ה ITEM, להיפגש עם המומחים שלנו בתחום ולגלות שאתם יכולים לשדרג את ניהול ה IT וההוצאות ולחסוך בהרבה תחומים וסעיפי חיוב כסף רב שיכול להגיע גם מעל 40%.
    כותב הפוסט הוא סמנכ"ל חטיבת SenseTem ובעל ניסיון של כ-30 שנים בתחום התקשורת.

 

"אתם יושבים?" / רינת סביר

מאיה חיכתה בתור לבית המרקחת הסמוך לביתה, מלווה באימא שלה. בשנתיים האחרונות היא לא עוזבת אותה לבד לרגע אחד. מאז הלידה הכל השתנה, סיבוך קטן שהוביל למציאות אחרת ולאורך חיים שונה ממה שהתרגלה אליו. אישה אחת שהחזיקה כמה מוצרים בידה עקפה את מאיה ואמה בתור לבית המרקחת. אימא של מאיה לא התאפקה ושאלה את האישה "את לא מתביישת לעקוף אישה על כיסא גלגלים"?..האישה הסתכלה על מאיה המבוישת ואמרה לה "את לפחות יושבת".

המשפט הזה, "את לפחות יושבת" לא הרפה ממני. במהלך היכרותי עם עולם הנגישות, פגשתי אנשים רבים עם סיפורי חיים עוצמתיים אך כשמאיה סיפרה לי על הרגע הזה, חשתי כעס, עצב ותסכול גדול. ניסיתי להרהר כיצד אני הייתי פועלת באותה הסיטואציה עד שלבסוף נחתה עליי ההבנה כי מדובר בעיוורון. מרבית האנשים מפגינים עיוורון אל מול בעלי מוגבלויות וגם בתוך כך, אינם מודעים לקיומן של רמות מוגבלות שונות עמן מתמודדים בעולם זה. מאיה מתניידת בכיסא גלגלים ביום "רע" וביום "טוב" עשויה להיעזר בקביים. את המציאות של מאיה אנו לא יכולים לשנות, אבל אנחנו יכולים לעצב את הסביבה שלנו אחרת.

מעצבים סביבה ארגונית אחרת

בשנת 2013 החליטה מדינת ישראל להעניק לנו מתנה בדמות תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והנגשת השירות לאנשים עם מוגבלות. חובה זו טומנת בחובה אתגרים לצד ההזדמנויות: ארגונים רבים פתחו את הדלת לעולם הנגישות, הפשילו שרוולים ומיפו את כלל השירותים הניתנים בארגון ובערוצי הקשר השונים, ביצעו התאמות הן במבנה הפיזי בערוצים הפרונטאליים והן בשירותים הניתנים במוקד הטלפוני, אתר האינטרנט, הנתב הקולי, בטפסים, במיידעים, בנהלים ועוד. במסגרת התקנות, נותני שירות ומנהלים נחשפו לעולם הנגישות, לסוגי המוגבלויות השונים ורכשו כלים ומיומנויות שירות ייחודיות, אשר סייעו להם הן במתן שירות איכותי לאנשים עם מוגבלות והן בשיפור השירות ללקוחות הארגון.

אז איזו מתנה קיבל כל אחד?

  • עבור המנהלים האחראים על השירות הייתה זו הזדמנות לאפשר שירות איכותי ונגיש באמצעות בחינה מחדש וייעול תהליכים בכדי ליצור שירות שעונה לקשת רחבה של צרכים, ציפיות ויכולות.
  • אנשי המכירות זיהו בתקנות הנגישות הזדמנות אסטרטגית להרחיב את קהל לקוחותיהם, שכן 25% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל הינם אנשים עם מוגבלות.
  • נותני השירות זכו מצד אחד לפתח את מיומנויות השירות שלהם באמצעות השתתפות בהכשרה ייעודית לעולם הנגישות וסוגי המוגבלויות השונים ומצד שני, לתחושת שותפות וגאוות יחידה שהתעצמה.
  • הלקוחות זכו ליהנות מחוויית לקוח מכבדת, שוויונית וראויה שענתה לצרכים ולציפיות שלהם.

עם זאת, שינוי תפישה ועמדות כלפי אנשים עם מוגבלות אינו מגיע ברגע, מדובר בתהליך.

חישוב מסלול מחדש: בין מדידה והטמעה לשירות נגיש

כיום, מדידת השירות אינה מחויבת בתקנות הנגישות. יחד עם זאת, על מנת לוודא שהשירות שלנו הינו שירות נגיש, אנו בסנסקום ממליצים לשלב את תכניו כחלק מהמדידה. תחילה, נבחן את מסע הלקוח באתר האינטרנט בתפריט הנגישות, נבקש מידע בערוצי התקשורת הכתובה השונים ונוודא שזמן הגעתו הינו סביר, נתנסה בקבלת מידע בתפריט הקולי, נשלב תסריטי שיחה מעולם הנגישות בביצוע בדיקות לקוח סמוי במוקד הטלפוני, בערוץ הפרונטאלי ובערוצי תקשורת כתובה. נוסיף לסקרי שביעות רצון שאלת נגישות, נבצע האזנות ומשובים על מפגשי שירות שהוגדרו כנגישים ועוד. על מנת שנוכל לזהות ולמדוד את המפגשים הנגישים, יש לאפשר מקום ייעודי במערכות לסימון המפגש כמפגש נגיש, סוג המוגבלות וההתאמות הנדרשות. יחד עם זאת, במידה ונותן השירות מזהה אדם עם מוגבלות הזקוק להתאמות מיוחדות, יש לבקש את רשותו לציין זאת במערכות על מנת שיוכל לקבלן גם במפגש השירות הבא.

בסנסקום אנו מלווים ארגונים רבים בגיבוש תפישת השירות, עיצובה ובהטמעתה בארגון. כחלק מכך, אנו בונים כלים למדידה ובקרת השירותים בערוצי הקשר השונים. כלים אלה מאפשרים לארגונים להבין באופן ממשי מהי חווית הלקוח האמתית ולתהות על מהות השירות הניתן ללקוח בכל אינטראקציה עם הארגון.

אז עד המתנה הבאה, תנגישו, תמדדו, תעדכנו ותטמיעו.

 כותבת הפוסט הינה יועצת המתמחה בליווי פרויקטים בעולם הנגישות, שירות, מדידה ובקרה ובחינת מסע לקוח בערוצי הקשר השונים.

 רוצים לשמוע עוד ולקבל סיוע והכוונה מאיתנו? מוזמנים ליצור קשר…

 

 

איך להמשיך לראות את הקתדרלה שבאופק וליהנות מהדרך/ אורית לפק וקרן שיר

שלושה בנאים חצבו בסלעים. עבר שם סקרן אחד ושאל את אחד הבנאים: "מה אתה עושה"?.

ענה לו זה: " אני חוצב לבנים, וכי אינך רואה?".

"ואתה?", הוא שאל את השני.

"אני מסתת אבנים כדי לבנות מהם קירות"

"ומה איתך?", שאל את השלישי.

  "אני? אני בונה קתדרלה!"

 צמד המילים "פסיכולוגיה חיובית" ו"חשיבה חיובית" הפך לקונספט פופולארי בזמן האחרון, אך מהי המשמעות המעשית של מונחים אלה? עולם הניהול בימינו מצריך להתרגל לקצב חדש ומהיר: גמישות בתהליכי קבלת החלטות, עבודה מול מגוון אנשים תוך יצירת קשרים חדשים, ומאמץ תמידי להשתנות ולהישאר רלוונטיים. התנועה הסוחפת בקצב זה מעוררת תהייה באשר ליכולתם של מנהלים להיות פורצי דרך, להשפיע ולהוביל את האנשים והארגונים למקום טוב יותר. בכתיבתנו אנו מציעות פרשנות ותרגום של עקרונות בסיסיים בעולם הפסיכולוגיה החיובית לכדי כלים פרקטיים, העשויים לסייע למנהלים בהתמודדות עם עולם הניהול החדש:

  • אמונה ומחשבה יוצרות מציאות

"שים לב למחשבותיך; הן הופכות למילותיך. שים לב למילותיך; הן הופכות למעשיך. שים לב ושפוט את מעשיך; מעשים הופכים להרגלים. היה מודע להרגליך; הם הופכים לערכים שלך. הבן וקבל את הערכים שלך; הם הופכים לגורלך" (בודהה, גאנדי).

הכוונה בציטוט זה הינה לכוון עצמנו להרגלים והתנהגויות מקדמות. כאשר אנו מתמקדים במחשבות חיוביות, אופטימיות ומאפשרות במקום אמירות שליליות כמו "אין סיכוי", ו- "חבל ש…", לרוב נאמין ונרגיש שאנו באמת מסוגלים ותחושות אלה יחלחלו כמסרים בונים לסביבה שלנו. בדומה לכך, אם נתרגם ציטוט זה לתרבות ועשייה ארגונית, הכוונה היא שנדע להמשיך תמיד קדימה, להתבונן על טעויות מנקודת מבט של ניתוח ולמידה ותוך אמונה ביכולתנו לשפר. מנהל המאמין בעובד, עובדים המאמינים בעצמם וארגון המאמין בעצמו, יבססו תרבות ארגונית חיובית, הבוחרת להשתמש בשפה מקדמת ובשיח בין עובדים למנהלים, תוך התמקדות במה כן ניתן לעשות, זיהו נקודות החוזק שלנו והבחנה בין מה אנחנו אוהבים לעשות והדרך שבה אנחנו אוהבים לבצע.

על אף הנטייה הטבעית שלנו להתעודד ולשדר אמירות כגון: "יהיה בסדר", בפועל, חבוי בכך אלמנט של חוסר יכולת או רצון להתמודד עם המציאות ולעיתים זהו ניסיון לברוח מהמציאות. לכן, לא מספיק להאמין ב- "יהיה בסדר" אלא זהו המקום להתמקד, באמצעות ניכוס של כלים להתמודדות עם מצבים שונים והיכולת לכוון את עצמנו ואת צוותי העבודה ללמוד מאי הצלחות בראיה מקדמת פעולה. כיצד? תחילה נייצר מנגנון קבוע לניתוח אירועים שונים של הצלחה/ כישלון/ טעות ובמקביל, נבנה סביבת עבודה המאפשרת דיון פתוח על מה עבד ומה לא בסיטואציות שונות ונחתור לחיפוש ה"שורש" שהוביל לכשל/ הצלחה. בניתוח זה נתייחס להיבטים שונים: הסביבה הארגונית, האנשים, הלקוחות וכו'. שיח פתוח וענייני מוביל להתמקדות בפעולות ומייצר אנרגיה מתחדשת של עשייה.

  • לחזק את החוזקות

העיקרון של "אמונה ומחשבה יוצרות מציאות" מאלץ אותנו להסתכל תמיד קדימה ולהתמקד בחזקות שלנו, הן כיחידים והן כארגון. אך מה עלינו לעשות כאשר לא ברור לנו מהן החזקות שלנו? נסו לחשוב במה אתם מוכשרים, מה עושה לכם טוב, מה נותן לכם אנרגיה ומעודד אתכם? האם מיציתם את כל התפקידים, תחומי האחריות והנושאים המעוררים בכם עניין ומאפשרים לכם להצליח? אם זיהיתם במהרה מהן החזקות שלכם, השתמשו במעלות אלה וחזקו אותן. כך תצליחו יותר, תעוררו השראה באחרים ותהינו מהדרך. אם התלבטתם בתשובה, אולי הגיע הזמן  ללמוד דברים חדשים וללמוד על עצמכם דברים חדשים?

בדומה לכך, חשיבה דומה ניתן להפעיל בארגון ובצוותי העבודה שאתם מנהלים. לכל עובד יש תחומים בהם הוא "חזק", לרב תחומים אלה תואמים את התפקיד אותו ממלאים, אבל לעיתים תהליך חשיבה זה מאפשר לגלות תחומים אחרים העשויים לסייע בהתמודדות עם אתגרים וצמיחה של רעיונות חדשים.

  • לאתר את הערך בסיטואציה מאתגרת

לעיתים, קשה מאוד להבחין, לאתר ולהעריך נכון את היתרונות ונקודות החוזק שלנו. במצבים מסוג זה, אפשר להיצמד למשפט חמוד : "fake it till you make it". משמע, לפעמים כשאנחנו ממציאים משהו טוב, גם אם קשה לנו לראות אותו, הוא נטמע בתודעתנו ובתודעת הסביבה ובעצם מקבל משמעות אמתית, מעין אמונה המגשימה עצמה. למשל, הלך הרוח של מנהל שלא מחבב עמית או עובד שלו בוודאי ישפיע על אופן ההתנהגות של המנהל כלפי אותו אדם. אך אם המנהל יגדיר לעצמו לזהות יתרונות בעובד מסוים בצוות, כנראה שהוא באמת יצליח בכך, שהרי אמרנו שלכל אחד יש חוזקות. נסו לראות גם בסיטואציות מאתגרות את הערך. לעיתים, פתרונות יצירתיים בדמות תפקיד, מבנה ארגוני, תהליך ומוצר חדשים נולדים מתוך הקושי. זיהוי הערך החבוי בסיטואציה יוביל לרוב לאיתור פתרון, התקדמות לקראת מימוש החזון או מציאת חזון חדש.

  • להציב מטרות ברורות, כאלה שאנחנו יכולים לראות בעיני רוחנו בדיוק כיצד הן מתממשות

איך הופכים חלום ושאיפות למציאות? ככל שהחלום יהיה ברור ומוחשי יותר כך יהיה אפשרי ליישמו, גם אם לא יהיה ברור לנו בכל רגע נתון שאנו מיישמים את החלום הגדול שלנו. אחת השיטות לכך פשוטה יחסית אך מצריכה סבלנות והיא פירוק ה"חלום" באופק הרחוק לרצף של מטרות קטנות ויעדים ברי השגה בטווח הקצר. בעולם הניהול, היכולת להתבונן קדימה ולהגדיר לעצמנו חזון, מסייעים בהגדרת השאיפות הניהוליות, הן ברמת הארגון והן ברמת היחיד. על בסיס כך, יש לבנות את הדרך באמצעות פירוק החזון למשימות יום- יומיות, ייתכן אף סיזיפיות הנדרשות בכדי לממש את החלום. כלי זה מאפשר לנו יכולת להתבונן אל עבר האופק ובו זמנית, להיות נוכחים בהווה שהוא ה"כאן ועכשיו". נחלוק עמכם סוד:  יכולת זו הינה אחד המפתחות המשמעותיים להצלחתנו כיועצות ארגוניות המלוות ארגונים ועבורכם כעובדים ומנהלים.

ה- "תכלית" שלנו בעבודה ובחיים, היא גורם המוטיבציה העיקרי. כשאנו מחוברים לעצמנו, מבינים מה דוחף אותנו קדימה, מה מניע אותנו, מה גורם לנו להרגיש טוב עם עצמנו, אנחנו יודעים גם כיצד לממש את ה"דבר" הזה, להעצים אותו ולגרום לנו ולסביבתנו להרגיש מעולה. כשאנו מתבוננים פנימה על עצמנו והחוצה- בארגון- ומוצאים (גם אם לפעמים בכוח) מה ניתן להעריך, מה מקדם אותנו בכל מצב, אנחנו משפיעים גם על סביבתנו המתחילה לעשות את אותו הדבר בדיוק. סביבת עבודה שמקדמת ומוצאת פתרונות יצירתיים לבעיות ואתגרים, היא סביבה מאתגרת וצומחת. תאמינו לנו, זה מדבק!

ולסיום, טיפ קטן ומוכר לחיים: שיטת "1-3-5", לחיים מאושרים יותר לנו ולסביבתנו:

  • 5 דקות הרגעות- קחו לכם 5 דק ביום, ברציפות, ללא טלפון, מיילים, או כל היסח אחר ופשוט תחוו את הרגע.
  • רשמו 3 דברים טובים שקרו לכם היום- בטוחות שתמצאו יותר אך התמקדו בשלושה המשמעותיים
  • ומעשה אחד טוב לאחר- נתינה היא המתנה הגדולה ביותר לעצמינו, אז עשו טוב לחבר/עמית/קרוב/זר.

כותבות הפוסט הן:

אורית לפק, יועצת ארגונית בכירה בסנסקום בתחום ניהול קשרי לקוחות המתמחה בליווי ארגונים בחשיבה אסטרטגית והובלה לשינוי, ליווי בתהליכי מכרזים- בעיקר למיקור חוץ בתחום השירות, ליווי בשיפור מיומנויות, ניהול, בנייה והטמעה של תהליכי עבודה. בעלת ניסיון של 15 שנים בניהול  וכ- 8 שנים בתחום הייעוץ.

קרן שיר, יועצת ארגונית בכירה ומובילת SenseSchool – בית הלמידה של סנסקום.
מתמחה בתחום ניהול חווית הלקוח, הובלת שינויים ארגוניים תוך עבודה בממשק עם רבדי ההיררכיה הארגונית, הטמעת מתודולוגיות ושיטות ניהול מתקדמות, שיפור ביצועים עסקיים ופיתוח והנחייה של סדנאות ותהליכי פיתוח מנהלים מזה למעלה מ-20 שנה.

מעוניינים לשמוע עוד? צרו קשר

על רכבות, פיצה והקשר ביניהן למדידה בעולם השירות/ אורן זגורי

בעולם שבו הכול מדיד

עצרתם פעם לחשוב איך נראה היום שלכם במספרים? איך מקום העבודה שלכם מודד אתכם ואת עצמו? אנו חיים בעולם שבו הכול מדיד, נוטים להשוות עצמנו לאחרים, מדרגים, ממשבים ומקבלים החלטות על בסיס כך. אבל מה קורה במקרה שבו יש פער בין המספר שמכתיב לנו כל כך הרבה דברים לבין המציאות?

לפני כמה שנים התגוררתי בעכו, ונהגתי לעשות את דרכי לעבודה מדי יום ברכבת. כנוסע קבוע וכחלק משימוש יומיומי באתר ובאפליקציה, נתקלתי במדד דיוק הרכבות. מתוך חיבה רבה למספרים והעיסוק המקצועי בעולם השירות, לא יכולתי שלא להסתקרן והתחלתי לעקוב אחר המדד לאורך תקופה, מידי יום ובשעות שונות. שמתי לב כי מדד הדיוק נע באופן די עקבי בין 87% בשעות השיא בבוקר, ל-95% בסוף היום, לכאורה מציאות טובה ואף טובה מידי. לאחר שבאחד הימים חל עיכוב משמעותי בתנועת הרכבות והמדד עדיין נותר גבוה למדי, החלטתי לפענח כיצד הוא מחושב.

קצת נתוני רקע: מדד דיוק הרכבת המוצג באתר מגדיר דיוק של רכבת כזו שהגיעה ליעדה הסופי בלא יותר מ-X דקות איחור. למשל, רכבת שתצא מעכו ותגיע לחיפה, עד 5 דקות מיעדה, לא תחשב כרכבת שאיחרה, ומה לגבי רכבת שנוסעת מעכו לבאר שבע? גם עליה חל הכלל הזה, על אף שבדרך לבאר שבע יש לא מעט תחנות, ביניהן תחנת תל אביב, בה לרוב יש איחור החורג מ- 5 דקות. מבינים? בפועל, כל איחור של רכבת בהגעה לתחנות הביניים אינו נמדד. לכאורה, נוסעים מרוצים המגיעים מנקודה A לנקודה B בזמן, יכולים לתכנן את יומם על פי לוחות הזמנים של הרכבת, אך מה לגבי הנוסעים אל תחנות הביניים?

מישהו הזמין פה פיצה?

ובקפיצה לעולם אחר, מתי לאחרונה הזמנתם פיצה מאתר דומינו'ס? חובבי הפיצה ידעו לספר שמרגע אישור ההזמנה באתר, יש לדומינו'ס חצי שעה בדיוק להגיע אליכם עם פיצה חמה ולכם יש את האפשרות להעריך מתי השליח יופיע בדלת באמצעות מעקב אחר הטיפול בהזמנה. זוהי דוגמא נוספת למדד, ייתכן שאף יותר מוצלח ממדד דיוק הרכבות. בינינו, מה אכפת לי ש-90% מהרכבות מדייקות, אם הרכבת שלי איחרה? ומה אכפת לי אם כל הפיצות מגיעות בזמן לדלת השכן כשהפיצה שלי מגיעה באיחור? מדד הפיצה הוא אישי, אינטראקטיבי, מחייב וחשוב מכל- מייצר התחייבות ברורה של הארגון כלפי כלל הלקוחות, ואם נודה על האמת, גם הפיצה לא רעה בכלל. לעומת זאת, בעוד שדומינו'ס הפכה את תחנות הביניים לחלק בלתי נפרד מתהליך ההזמנה, בעודה מאפשרת ללקוחות לעקוב אחר שלבי הביניים בהם הפיצה בהכנה, בתנור, בדרך ו..בדלת, מדד דיוק הרכבות נוטה להתעלם מאוכלוסיית הנוסעים אל תחנות הביניים כך שכאשר נשאל נוסעים לתחנת באר שבע מה דעתם על הדיוק, ואת הנוסעים לתחנת תל אביב, נקבל תמונה שונה לחלוטין.

המיתוס של מדדי השירות

כיום רמת השירות במוקד טלפוני נמדדת לפי אחוז שיחות שנענו ב-SLA שהארגון מגדיר מראש. אם היעד הוא 90 שניות, ארגון יגדיר לעצמו יעד של 60%-80% וימדוד עצמו בהתאם כך שכל שיחה שקיבלה מענה בפרק זמן של עד 90 שניות נחשבת כשיחה שעומדת ב-SLA. הבעייתיות במדד זה היא שהוא מתעלם למשל משיחות Call Back שחוזרות לתור ונספרות כחלק משיחות שנענו ב-SLA, אע"פ שאלו שיחות של לקוחות שהמתינו בין מספר דקות ועד ל-24 שעות לשיחה החוזרת. בנוסף, לרוב ימדוד המדד את זמן ההמתנה החל מנקודת תחילת ההמתנה בתור, בפועל מסע הלקוח מתחיל הרבה לפני, מרגע המפגש עם התפריט הכללי והשהייה במענה. טווח זמן שהייה זה כלל לא נכלל במדד רמת השירות.

בדומה לכך, מדד IVR-Only מאפשר למדוד את כמות השיחות שנחסכו מהמוקד אך היעדר סטנדרט מייצר שיטת מדידה המתעלמת מלקוחות שנטשו את המענה, שיחות שנעשו כאשר המוקד סגור ושיחות שנותקו ביוזמת המערכת כחלק משירות כפוי של שיחה חוזרת. ככלל, הסתמכות על ממוצעים וההנחה שממוצע מייצג תמונה טובה היא בעייתית ומונעת מהארגון להבחין בפיזור זמני ההמתנה למענה ולנטישה, שונות בין אורכי השיחות וזמנים לאורך היום. בנוסף, קיים חלל בעולם המדידה בכל הקשור למדידה של המתנה למענה בערוצים אחרים: מייל, הודעת "צור קשר" באתר או פוסט ברשת החברתית. הסיכון שקיים במדידה חלקית הוא הפער בין חוויית הלקוח האמתית לבין הצבעים הירוקים בתמונת המצב המוצגת להנהלה.

אז איך כדאי למדוד שירות?

  1. מגדירים שפה אחידה ומדדים פשוטים וברורים, הנמצאים בהלימה למציאות. מודל הפיצה של דומינו'ס הוא דוגמא טובה היות ומאפשר שיקוף בזמן אמת של חריגה מהסטנדרט, תחקור וניטור – הן של התהליך כולו, והן של תחנות הביניים. הגדירו את התהליך, את תחנות הביניים המשמעותיות שבתוכו, וודאו שכולם בתוך הארגון ומחוצה לו, מבינים את משמעותם. בחנו את התהליך מעיני הלקוח, והגדירו את נק' ההתחלה של מסע הלקוח כמועד יצירת הקשר (בכל ערוץ בנפרד) ואת תחנות הביניים המרכזיות: משך השהות במענה הקולי, משך ההמתנה לנציג, זמן ההמתנה לשיחה החוזרת, אורך השיחה, ושביעות רצון הלקוח מסיום הטיפול.
  2. אינטגרציית מידע: בעולם של ריבוי מערכות מידע, ושל מאגרי מידע עשירים ב-DATA, אין מקור מידע אחד שיכול לספק תמונה כוללת על חוויית השירות של הלקוח. חובתו של הארגון לאסוף את מקטעי המידע מהמקורות השונים, ולחבר אותם לכדי תיאור כולל של התהליך, תוך שמירה על ייחודו של כל מקטע, מתוך מטרה לאפשר לארגון להשתפר בכל אחד מהם בנפרד.

קחו את איש ה-BI של הארגון, הושיבו אותו ליד מנהל השירות, ותנו להם לדבר. הם ייבנו יחד את הפאזל הזה שנקרא חוויית הלקוח.

  1. חפשו את הערך המוסף: מדדים לא הומצאו רק כדי להיות שם, מוצגים על דשבורד יפה. מטרתם לייצר ערך עסקי משמעותי ולהציג תמונת מצב אמתית כבסיס לקבלת החלטות. בשורות המספרים הצפופות חבוי מכרה זהב של החלטות עסקיות, שלא יצאו לפועל מכיוון שלא נצפו בזמן ובצורה הנכונה, וחמור מכך – החלטות עסקיות שנלקחו בשוגג, עקב שימוש לקוי במספרים ובמדדים.

הנתונים שלכם הם המפתח לפענח מהו סוד ההצלחה במכירות, לנבא סיכון לנטישה או יצירת חוב בקרב לקוחות, להפריך אמיתות ולייצר חדשות. הגיע הזמן לנצל את המשאבים שברשותנו, להגדיר סטנדרטים של שירות, לייצר שיח מחייב וכנה כלפי הלקוחות שלנו ולהתחייב לשקיפות והוגנות. דברים טובים קורים כשעושים טוב – וכשהוגנים, גם תהליך המכירה עובד טוב…

 

כותב הפוסט הוא יועץ ומנהל פרויקטים בעולם השירות והמכירות, עם ניסיון של כ-16 שנים בפיתוח וביישום מערכות Contact Center ובהטמעת פתרונות דיגיטליים מתקדמים.

רוצים לשמוע עוד, ולקבל סיוע והכוונה מאתנו? מוזמנים ליצור קשר.

 

 

 

 

מדריך לניהול קשרי לקוח "כל ערוצי" (OmniChannel)

האם יש איש מקצוע בעולם ניהול קשרי לקוח, שאינו מכיר את האתגרים של ניהול "רב-ערוצי" (MultiChannel) או "כל ערוצי" (OmniChannel)?  בהנחה שהתשובה היא "לא", נעסוק כאן בצעדים המעשיים שארגון צריך לבצע כדי להתמודד עם האתגרים.

 

רקע קצר לנושא: פעם היה רק ערוץ פרונטאלי (סניף, חנות) לניהול הקשר עם הלקוח. לאחר מכן נוסף הערוץ הטלפוני ובהמשך נוספו ערוצים דיגיטליים.  בעשור האחרון אנחנו מוסיפים עוד ועוד ערוצים ומיישמים שירות "רב-ערוצי" (MultiChannel).  האתגר בעשור הבא הוא להביא לתיאום בין כל הערוצים כדי לספק ללקוח שירות "כל-ערוצי" (OmniChannel) שבו מתקיים רצף ותיאום מלא בין הערוצים.

קיימים שלושה צעדים מעשיים כדי לממש תפיסה "כל ערוצית":

1.      היערכות ארגונית
שירות "כל ערוצי" מחייב היערכות ארגונית יוצאת דופן שמרבית הארגונים לא מוכנים לה.  השלב הראשון והחיוני הינו יצירת מסגרת המשלבת את הגורמים הרלבנטיים בארגון:

מימוש אפקטיבי של קשר "כל-ערוצי" מחייב סינכרון ותיאום מלא של כל הגורמים.  כל שירות חדש, כל שינוי בתהליך או שירות קיים, כל בקשה או הצעה לשיפור, כולם חייבים להיות מתואמים ומסונכרנים עם כל הגורמים.  רצוי למנות גורם מתאם ש"ינצח" על התזמורת ויוודא שכולם מנגנים יחד.

2.      מיפוי מסע הלקוח
במורכבות של קשר "כל-ערוצי" חשוב למפות את מסע הלקוח בתהליכים שונים במסלולים המגוונים של הערוצים.  יחד עם הרחבת מגוון הערוצים והשירותים שאנו מספקים ללקוחות בערוצים, אנו חייבים לוודא שחשבנו על כל האפשרויות, שיצרנו חוויה בהירה, אחידה ונוחה בכל הערוצים ובמעברים ביניהם.  קיימת מתודולוגיה פשוטה לתכנון וניהול הCustomer Journey וחיוני לעבוד איתה.

3.      תשתית טכנולוגית
בעידן הרב-ערוצי יכולנו להרשות לעצמנו לפתח שירות אינטרנט נפרד מהאפליקציה או מה-IVR במוקד הטלפוני.  בעידן ה"כל-ערוצי"האתגר הטכנולוגי הוא עצום.  אנחנו נדרשים לספק מידע חזותי באפליקציה למתקשר בערוץ הטלפוני, אנחנו רוצים לאפשר הקמת שיחת טלפון או צ'אט עם נציג תוך כדי גלישה באתר האינטרנט, אנחנו מצפים שתוך כדי שיחה עם נציג נוכל להחליף מידע, תמונות ומסמכים וכיו"ב

הקידמה הטכנולוגית מהירה ביותר וכל חצי שנה נחשפים בפנינו פתרונות חדשים וטובים יותר.  קיימים ארבעה יסודות שחשוב ליישם כתשתית לקשר כל-ערוצי:

א.      CRM – מערכת מרכזית שבה מתעדים את המגעים, פעולות, מכירות, אירועים ואוספים מידע רלבנטי על הלקוחות.  ניהול מלא של המידע על הלקוח מאפשר לנו לספק לו חוויה מותאמת ולנצל טוב יותר את המגעים עם הלקוח להשגת היעדים העסקיים.

ב.      ניהול אינטראקציות (Interaction Management)– מערכת זמן אמת שמאפשרת ניהול קשר עם הלקוח באופן רציף בכל הערוצים.  רצוי שהמערכת תטפל בשיחות טלפון, וידאו צ'אט, מייל, רשתות חברתיות, סמס ועוד.  לעתים ארגונים מוצאים את עצמם עם עד חמש מערכות שונות לניהול האינטראקציות וארגונים אלו מתקשים לספק שירות טוב ביעילות ואפקטיביות.

ג.       ניהול ידע – מערכת ניהול ידע שמספקת מידע אחיד ומותאם לעובדים וללקוחות בכל הערוצים (מוקד, סניף, אינטרנט, סמארטפון) ומאפשרת איתור מהיר וחכם של המידע או תשובות לשאלות.

ד.      BI – בעולם ה"כל-ערוצי" מצטבר המון מידע על הלקוחות שלנו.  חשוב שנניח תשתית לאיסוף וניתוח המידע הזה לצורך תכנון קמפיינים, ניתוח הרגלים והעדפות, חוליות חלשות ועוד.

על היסודות הנ"ל מוסיפים מערכות לניהול קמפיינים, ניהול מערך אחורי, וישומים מיוחדים לפי צרכי הארגון.  כאשר היסודות מונחים כמו שצריך, הבנין שייבנה מעליו יהיה מוצלח ובעל ערך לארגון וללקוחותיו.

לסיכום, המעבר מניהול קשר "רב-ערוצי" לניהול קשר "כל-ערוצי" מחייב הנחת תשתיות חדשות, בתהליכי העבודה ובמערכות הטכנולוגיות.  כל התשתיות נדרשות כדי להצליח.  זהו מסע ארוך של שיפור מתמיד והוא יצליח כאשר מתקיים שיתוף פעולה מלא בין כל היחידות הרלוונטיות בארגון.

בהצלחה!

מחוברים ?

ידעתם שכ- 30% מהגולשים מעוניינים להשתמש בצ'אט אונליין למטרות שירות ותמיכה? האם אתם מאפשרים ללקוחות שלכם לתקשר איתכם באמצעות צ'אט? אם עדיין לא התחברתם, תנו לנו לספר לכם עוד כמה דברים שחשוב לדעת על צ'אט אונליין. להמשיך לקרוא מחוברים ?